פסק-דין בתיק ע"פ 61-12

            המערער הורשע בבית-משפט קמא על-סמם הודייתו בשתי עבירות: כניסה לישראל שלא כחוק וכן שימוש במסמך מזוייף. נציין כי המסמך המזוייף שמדובר בו הינה תעודת זהות על-שם אדם אחר, שאותה הציג המערער בפני שוטר בשעה שנעצר.

            נגד המערער היה תלוי ועומד מאסר על תנאי של 5 חודשים.

            בית-משפט קמא (כב' השופטת ל' מרגולין-יחידי) הפעיל את המאסר על תנאי. בגין העבירות נושא התיק הנוכחי הטיל על המערער 4 חודשי מאסר. בהתחשב בנסיבות שפורטו על ידו, קבע בית-משפט קמא כי חודשיים מתוך המאסר בפועל יחפפו למאסר על תנאי שהופעל, כך שסך הכל יהא על המערער לרצות 7 חודשי מאסר.

            על גזר הדין הערעור בפנינו.

            לטענת הסניגור, ככלל מקובל עליו שמאסרים על תנאי יש להפעיל גם כשהמדובר בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, המפעילה את התנאי במקרה הנוכחי. אם בכל זאת הוא סבור כי למקרה הנוכחי היה ראוי להתייחס באמת-מידה שונה, הרי זה בשל הנסיבות כדלקמן: נגד המערער שבפנינו הוגש כתב-אישום ברשות הפלשתינית על-כך ששיתף פעולה עם ישראל ותיווך במכירת קרקעות. בגין עובדה זו, יוחסה לו עבירת בגידה ותיווך בעיסקות מכר מקרקעין לאוייב הציוני. משום כך, מתנכלים לו ברשות הפלשתינית, הוא איננו יכול לעבוד משום שאין מעסיק שיהא מוכן לקבל אותו לעבודה. המערער נשוי, הוא צריך לפרנס את משפחתו והוא איננו יכול בנסיבות אלה למצוא עבודה. משום כך, לא נותרה בידו ברירה אלא להיכנס שוב ושוב לתחומי מדינת ישראל כדי לפרנסת את משפחתו. גם בית-משפט קמא ציין, כי אין מחלוקת על-כך שהמערער נכנס לצרכי עבודה ולא לצרכים אחרים. וכאמור, לא היתה למערער ברירה אחרת. העבירה של שימוש במסמך מזוייף היא עבירה נלווית, וכך יש לראותה.

            עוד טוען בא-כוח המערער, כי לא ניתן לפתור את בעייתו של המערער בדרך אחרת. כתב האישום שהוגש נגדו ברשות, איננו מצדיק או איננו מאפשר פנייתו לוועדת מאויימים, והמערער למעשה נמצא במצב ללא מוצא, שנתן את ביטויו בעבירות הנוכחיות.

העתירה היא על-כן, להאריך את המאסר על תנאי ולא להטיל מאסר בפועל בתיק הנוכחי. לטענת הסניגור, העובדה שיהיה מאסר על תנאי חב-הפעלה הפעם (בהנחה שיוארך) תהווה הרתעה מספקת והמערער יבין כי הוא איננו יכול לשוב ולהיכנס לגבולות ישראל ללא היתר כחוק.

המדינה מפנה לדברים שנאמר גם בגזר הדין של בית-משפט קמא. מדובר במי ששב ומבצע את העבירה. לא ניתן להתייחס לטיעוניו בנושא כתב האישום. למעט הצגת כתב האישום לא הוצגו ראיות של ממש לענין המשמעות שיש לכך עבור המערער. המערער כבר קיבל הזדמנויות, כאמור, הוא שב ומבצע עבירות.

לא נראה לנו כי נוכל להתערב בגזר הדין של בית-משפט קמא. המדיניות כלפי השוהים הבלתי חוקיים היא מדיניות מוכרת, שאיננו רואים לחזור עליה. הדברים ידועים. נגד המערער שבפנינו הוגש כתב האישום הנוכחי בעקבות כתבי-אישום קודמים. המערער כבר זכה להתייחסות בפעם הקודמת, שבה הוטל עליו מאסר על תנאי. המאסר על תנאי הוטל עליו במרץ 2011, שנה חלפה והמערער שב וביצע את אותה עבירה.

איננו מקלים ראש גם בעבירה הנלווית של שימוש במסמך מזוייף. המערער צריך היה להשקיע כסף כדי לרכוש את התעודה המזוייפת. עצם קיומה בידיו מצביע על-כך שהוא התכוון לשוב ולבצע את העבירה של כניסה לישראל שלא כחוק לצד העבירה העצמאית של שימוש במסמך מזוייף.

באשר לטיעונו של הסניגור לענין המצב העגום אליו נקלע המערער - בית-משפט קמא אמר לענין זה, כי הוא אינו האינסטנציה המתאימה לפתור את הבעייה, ונראה לנו כי בכך צדק. אם סבור המערער כי השהות ברשות הפלשתינית מהווה סיכון עבורו, ישנם גופים שאמורים לתת לכך מענה והם הכתובת הראוייה. המערער לא יכול להחליט על דעת עצמו כי אין טעם לפנות לגופים אלה, משום שהוא אינו עונה לקריטריונים הנדרשים על ידם - זאת מחד גיסא, ומאידך גיסא - לעשות דין לעצמו ולהתיר לעצמו את הכניסה החוזרת למדינת ישראל.

העונש שהטיל בית-משפט קמא מתון, מידתי ומשקלל נכונה את הנסיבות, שעל-כן איננו רואים להתערב. הערעור נדחה.

<#3#>

ניתן והודע היום כ"ט חשון תשע"ג , 14/11/2012 במעמד הצדדים.